זה ריקוד בין 2
אני יכולה להיות אני
אתה יכול להיות אתה
אנחנו יכולים להיות ביחד
אני יכולה לצמוח
אתה יכול לצמוח
אנחנו יכולים לצמוח יחד
בפרק הזה של המחברת מציעה שנהיה מודעים כמה שיותר לכל התחומים שדנו בהם עד כה כדי לבסס קשר בריא. קודם גם על המאמץ וגם על המאומץ להכיר את עצמו, את נקודות העיוורון, האובדנים והטראומות ואז בכנות ובפתיחות לצאת לרקוד עם האחר (ההורה/הילד).
לאימוץ יש קשר משמעותי לכל מה שקשור לאינטימיות. הכל משפיע על יחסים.
שוחחתי פעם עם בחור שנישא לבחורה שאומצה בילדותה. הוא סיפר לי שהיא לקראת פתיחת אימוץ וזה קריטי גם לזוגיות שלהם. בזמנו הבנתי רק קצת למה הוא התכוון עכשיו אני מבינה טיפה יותר.
בפרק הזה, הספר חוזר על החשיבות של הכנות והאמון בכל מערכת יחסים. סודות אינם בריאים לנפש ולא לקשר. כנות היא מפתח לחיזוק האינטימיות ונדרש לזה אומץ מהיום הראשון.
באימוץ יש אתגרים רבים. באימוץ עם קשר פתוח, או באימוץ ילד גדול, או באימוץ ילד בנוסף לילדים הביולוגיים, המשימות הכרוכות ביצירה ותיחזוק אינטימיות הן מאתגרות ומשמעותיות.
זהו ממש ריקוד. הצעדים מורכבים יותר אבל גם ריקוד כזה, כמו כל ריקוד, ניתן ללמידה ופותח שער לקרבה, הנאה ועונג.
לדברי המחברות, קיימת משוואה ידועה מראש באשר לזמן ההתאקלמות של המאומץ בביתו החדש.
לדבריהן, התאקלמות מלאה של מאומץ בבית החדש והסתגלות מלאה של הבית אליו לוקחת כפול ועוד 1. לדוגמא – אם אימוץ קרה בגיל חצי שנה, יקח שנה וחודש עד להתאקלמות.
אם אימוץ קרה בגיל שנתיים, רק בגיל 5 יושגו תחושת בית מלאה והשתרשות.
הפרק גם עושה השוואה בין הריון של הגוף להריון אימוצי. הרי לתשעה חודשים יש תפקיד ביצירת אינטימיות עם הרך הנולד. כך גם באימוץ, יש שליש ראשון בו מתקבלת ההחלטה וממולאים הטפסים, שליש שני בו מתקיימת הכנה מנטלית ושליש שלישי בו כבר מספרים לילד אולם במקביל מאוד מפחדים מתקלות.
בהריון האימוצי כל שליש יכול לקחת גם שנים.
המלצות ליישום:
- לדבר, להוות מודל לקשר בריא
- הרבה מגע פיזי
- דיבור על הכמיהה.. מה היה לפני שהגעת וכמה רצינו וחיכינו
- עידוד שיח רגשי, לא לפחד לגעת במקומות של חוסר וכאב (אצלי ואצלו)
- כמה שיותר פעולות של ביחד, גאוות יחידה, גאוות משפחה גרעינית ומשפחה מורחבת
תחושות האינטימיות וההתקשרות (attachment ) קשורות ביניהן. באימוץ הצורך לתחושות אלו נשאר רק שהלוז משתנה. לפעמים לוקח זמן רב עד שהצורך של הילד באינטימיות מקבל סביבה מספיק מוגנת כדי לבוא לידי ביטוי.
החוויות האישיות שלי בתחום
הבן צעיר שלנו, שהגיע אלינו בגיל של מעל שנה, וכיום הוא בן 4, בהתאם למשוואה שתוארה קודם לכן, רק לאחרונה התייצבה אצלו תחושת השייכות אלינו. אנחנו רואים איך בקצב שלו הוא משלים פערים. בקשר עין, בחיבוקים, במגע, בעירסולים שיותר מתאימים לתינוקות. וזה מעולה ומשמח!! מרחב בטוח ומאפשר לתת גם לאינטימיות מקום מותאם לילד ונסיבות חייו והחסרים שצבר