יש לא מעט ספרי עיון ומחקר בנושא האימוץ. רובם, לא נכתבו בישראל.   ב-15 השנים האחרונות פגשתי הרבה ספרים בנושא. ממרביתם אני שומרת מרחק.וזאת למה? כי

אובדנים של ילד מאומץ אובדנים שלי כאמא מאמצת המלצות ליישום: הכינו רשימה של אובדנים.חישבו מי מהם הכואב ביותר? באיזה חלק בגוף אתם מרגישים שהאובדן התמקם? 

מודה שהיו לי מעצורים רבים מלקרא פרק זה. הפחד מהתמודדות מנע ממני להעמיק בו. כך מצאתי את עצמי מרפרפת על שורות הפרק רק כדי לסמן

איפה שיש טראומה, יש אשמה ויש בושה. בושה זו תחושה עמוקה של אדם מול עצמיותו, אשמה הינה תחושה שיש לה הקשר סביבתי. בושה היא מול

אבל הוא היכולת שלנו לשהות עם האובדן ולהיות בקשב לתחושות שהאובדן מעורר בנו,מורכבות וקשות ככל שיהיו.היכולת להיות בשיח עם חווית האבל הינה חלק בלתי נפרד

חיפוש אחר הזהות וההגדרה העצמית הוא לב ליבו של מסע האדם בחייו. אנחנו בחיפוש מתמיד אחר התשובה לשאלות – מי אני?  מי אני לא? לאן

זה ריקוד בין 2 אני יכולה להיות אני אתה יכול להיות אתה אנחנו יכולים להיות ביחד אני יכולה לצמוח אתה יכול לצמוח אנחנו יכולים לצמוח

השלמה/ שליטה mastery and control הסוגיה השביעית והאחרונה במעגל הזה. כמו הסוגיות שקדמו לה, גם היא נוגעת בכל המעורבים בחיי האימוץ- הורים וילדים והורים ביולוגיים.