חיפוש אחר הזהות וההגדרה העצמית הוא לב ליבו של מסע האדם בחייו. אנחנו בחיפוש מתמיד אחר התשובה לשאלות – מי אני? מי אני לא? לאן אני שייך ומה הסיפור שלי?
זהות כוללת את עולם הערכים, האמונות, תפיסות לאומנויות, תפיסות חברתיות, מורשת תרבותית וייחודיות אתנית. זהות מורכבת ממה אני כן אבל גם מה אני לא, לאופן בו החברה רואה אותי ומתייגת אותי. איך אני מבין את עצמי בהקשר של הסביבה שלי.
זהות מתגבשת ומשנה צורה במהלך החיים.
פרק זה מדבר על זהות אנכית וזהות אופקית. אנכי הוא כל מה שהוא נתון במהלך החיים, למשל הבית בו גדלנו ואילו אופקי הם האירועים המתרחשים ומשפיעים על הסיפור האישי שלי.
זהות מתעצבת כאשר משברים פוקדים אותנו, אנחנו מקבלים החלטות בעקבותם ונאמנים להחלטות אלה.
לגבש זהות עצמית זה כמו לכתוב ספר. זה לוקח זמן וזה עוזר לנו להבין איך התחלנו, להתחזק במה שאנחנו ולחלום מה נהיה בעתיד.
טראומה מוקדמת משפיעה מאוד על הסיפור ועל תחושת האני וגיבוש הזהות. היא פוגעת בתחושת הביטחון הבסיסית, בתחושת האמון הבסיסית ובידיעה שאני שווה מעצם היותי.
מי שהכיר באובדנים שלו, חקר את הדחיה, הסתכל לבושה בעיניים והתאבל על מה שלא
יכול להתחיל את תהליך ההחלמה והבניה ממש כאן – בכתיבת הסיפור המיוחד שלו בעולם הזה.
כל העולם עסוק בשאלות האלה. מי אני באמת, לא מה שאחרים רוצים או מצפים שאהיה. מי אני ומה אני רוצה להיות. אלא שאצלנו, בעולם האימוץ, כל הנושא מורכב יותר.
הכשרון להתגבש לשלם בעל ערך, בטחון וזכות לחיים עובר בהתפרקות זהויות, החלפת תפקידים והסכמה להיות ייחודי. הדרך לתחושה של שלמות עוברת בשבר די דרמטי אצל כל הנוגעים במעשה האימוץ.
התווית שהחברה שמה על כל מי שמעורב בנושא האימוץ הופכת את המשימה למורכבת. למשל, אם אני נחשבת צדיקה בגלל שאימצתי, מי אני באמת ואיפה יש לי מקום להיות אותנטית (לא צדיקה). אם התווית של ילד מאומץ זה סוג ב', נטוש בגלל פגם, לא רצוי, זר או לחילופין מסר שהילד הוא פרי מעשה צדקה של הוריו ועליו להצדיק את התווית של ילד טוב ומרצה שלא מתעניין בסיפור הביולוגי שלו אז המסע שלו לחיפוש האני האמיתי יהיה מורכב יותר.
את המסע המורכב הזה עושים יחד. יחד יוצאים למסע החיים!
איך ? קודם כל המודעות וכמובן פתיחות וחקירה של נושאי הליבה.
במידה שיש שוני חיצוני, ההמלצה היא לחשוף את הילד לאנשים שנראים כמוהו ושיש להם את תרבות ארץ המוצא של הילד. זו הסיבה שאצלנו בבית חוגגים את הסיגד ושומעים בבית מוזיקה נפאלית.
חקר הזהות הוא הסיפור שלנו ביחד.
מאומצים בוגרים מעידים עד כמה היה חשוב להם לדעת שהם לא תלושים, שיש להם מקור, שורשים שהם דומים ל… . למרות שהמידע הקונקרטי שהוריהם המאמצים יכלו לספק להם היה מוגבל. כאן בדיוק נכנס הסיפור של אימוץ שמאפשר קשר עם קרוב משפחה ביולוגי. לסוג זה של אימוץ יש את היתרונות שלו לסגירת סדקים ומענה על שאלות שילד באימוץ סגור נאלץ לחיות איתם ללא מענה במשך כל חייו.
(לאימוץ עם קשר יכול להיות גם מחיר. באחריות כל הגורמים המעורבים לדייק את האיזון בין השתייכות מוחלטת להורים מאמצים לצד קשר בתנאים מסוימים עם קרוב משפחה ביולוגי. (זוהי אינה משימה פשוטה אלא ממש אומנות)
ילד בונה את הפאזל, מחפש חלקים חסרים ומספר לעצמו מי הוא בעולם הזה.
גם הורים מאמצים בונים את הפאזל של חייהם.
גיבוש הזהות שלי כאמא מאמצת
החלום שלי היה להיות אמא כמו כולן. רק כשהתחלתי להפנים שהורות מאמצת היא לא כמו כולם, התחלתי להרגיש שהסיפור מסתדר ונהיה אמיתי יותר.
משימת גיבוש הזהות תצלח כאשר אני מבינה שהמחויבות שלי לילד שלי והמסירות אליו לעולם לא תחליף את המוצא הביולוגי שלו. הפתיחות שלי ולו רק המחשבתית כלפי ההורים המולידים, תחזק את הילד שלי בחיפוש שלו אחר זהותו ובתחושת האני השלם שכולנו כ"כ כמהים לו במסע חיינו ובוודאי כהורים.
המלצות ליישום:
הצעות לפעילויות בחיק המשפחה
- מי אתה? תעשה רשימה של משפטים שמתארים אותך
- איזה דברים ברשימה גלויים לכולם ועל איזה אתה שומר בפרטיות?
- מה מיוחד בעיניך ברשימה שהכנת ומה משותף לרשימות של כולם?
- מהם הדברים שחסרים לך ברשימה שהכנת?
- תכתוב סיפור או שיר על החיים שלך, באיזה מילים שתבחר. תכתוב תובנות על הסיפור
- אם הייתה לך האפשרות, מה היית משנה בך?
- מה הדברים בחיים שלך שאתה מודה עליהם ומה הדברים שפחות?
- הורה – האם היית אחר לולא היית מאמץ?