השלמה 

השלמה/ שליטה mastery and control

הסוגיה השביעית והאחרונה במעגל הזה. כמו הסוגיות שקדמו לה, גם היא נוגעת בכל המעורבים בחיי האימוץ- הורים וילדים והורים ביולוגיים.

העיקרון הוא פשוט, מתוך ידע ומודעות למורכבות שחיי האימוץ מייצרים, יש לחתור להגיע לשלב שבו החלקים הקשים והטראומטיים של האימוץ לא משתלטים ומכתיבים את מהלך החיים.

זה חלק ממה שאני, חלק מהזהות שלי אבל אני בעלת הסיפור. ידע, מודעות, התבוננות, למידה וחתירה לחיים שלמים שיש בהם משמעות.

הליטוף העצמי והבנת העצמי זה חלק מהדרך, אחר כך יש חיפוש משמעות ומציאת ייעוד. גם טראומת נטישה וגם כאב העקרות ראוי להם להגיע לערוצים שיתנו לנו להרגיש טוב עם מה שאנחנו ומה שאנחנו יכולים להיטיב לעולם. לא למרות אלא בזכות.

מחברת הספר מציעה שכל אחד יכתוב או יסריט או יצייר את הסיפור שלו. בדומה לתפיסה הנרטיבית, ניסוח הסיפור עוזר לנו במידה מסוימת לעשות סדר, לארגן זיכרונות ולסיים בתקווה.

הפרק מציע את מה שכבר ידענו שהוא יציע- לעודד את הילדים לחקור, לשאול ולהתעניין בשורשים הביולוגיים שלהם ובמקביל לחזק את הנוכחות ההורית שלנו .

ובסוף החיים הם גדולים מאוד

אני לא רק אימא מאמצת, אני גם הרבה דברים אחרים. גם הילד שלי, האם האימוץ הוא זה שתמיד מגדיר אותו? לא! יש בו הרבה חלקים והכל משפיע ומושפע. העבודה היא להסתכל ולהכיר באומץ בחלקים השונים, לצלול לעומק הכאוס והכאב ולהמשיך לשחות קדימה לעבר חיים שיש בהם סיפוק, איכות ורגישות לסביבה.

זה הזמן לבחון איך אני עם סוגיית השליטה באופן כללי. איך אני מגיבה במצבים של חוסר שליטה, מה עוזר לי? 

יש דברים שהם לא בשליטתנו ובאימוץ יש הרבה כאלה.

מה שאני עושה עם הקלפים שניתנו לי, זו בחירה. במה אנחנו מזינים את הנפש שלנו, באיזה אנשים אנחנו מקיפים אותנו ואת הילדים שלנו. שם יש לנו הרבה בחירה. להקיף אותנו בשמחה, בתחושת מסוגלות, בחיבוקים וחיזוקים, בדודים ובני דודים, קהילה ושכנים טובים. כל אלה נותנים ביטחון ומסוגלות להתמודד עם הקושי שיהיה שם תמיד.

ובנימה אישית שלי

בשבת  בר המצווה, כשאמיתי עלה לתורה, הסתכלתי עליו וראיתי איך הוא עומד שם, קצת מתבייש, קצת לחוץ אבל בעיקר מוקף בחברים ואנשים שאוהבים אותו ואותנו והלב שלי הרגיש לרגע שהוא נוגע באינסוף.

( 4 קילו סוכריות לא הספיקו . …